<h1>הפרדס לרש"י הלכ' ראש השנה</h1>
<h2>דף לט:</h2>
והרמיזם משה רבינו בברכת כהנים שהן ג' מקראות כנגד ג' תרועות של יום, וס' אותיות שבהן [כנגד] ס' תקיעות שנעשו משלש. ובא שלמה מלך ישראל ופירש במקרא [שיר השירים ג'] הנה מיטתו של שלמה. ולמה נאמר הנה, שבתחיל[ה] היתה שכינה במקום שישראל היו דרים בו דהיינו בירושלים שנאמר [דברים י"ב] לשכנו תדרשו. ועתה שגלו ישראל בין העמים השכינה בכל מקום. שנאמר [ויקרא ט"ז] השוכן אתם בתוך טומאתם. והנה דכתב הנה מיטתו של שלמה, ישראל מטתו ומשכן מנוחתו של מקום דכתב ושכנתי בתוכם. כי הנה היא עתה בכל מקום א[ף] ע[ל] פ[י] כ[ן] ששים אותייות שברכת כהנים. סביב. מיכאן שמצוה להזכיר בכל יום בברכת שים שלום אלהינו ואלהי אבותינו ברכינו בברכה. ומפני מה קראן הכתוב גיב[ו]רים, לפי שהק[דוש] ב[רוך] ה[וא] מסכים עם הכהנים כשמוציאין אותם מפיהם, כדכתיב ושמו את שמי ואני אברכם. מגבורי ישראל, ופירושו גיבורים שיוצאים מפי גיבורי ישראל ודוממין את השטן ונוצחין אותו, שהוא יצר הרע והוא שטן, דתניא [ב"ב ט"ז ע"א] הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות יורד ומסית עולה ומקטרג ויורד וממית, וגיבורים הללו מכלים מעשיו ודוחין אותו מעל ישראל. ולמה כהנים נקראו גיבורי ישראל, לפי שאין אחד מישראל יכול להקריב קרבן כדכתיב והזר הקרב יומת, אפילו דוד מלך ישראל. כולם אחוזי חרב, כל האותיות שהם כולם אחוזי חרב כל אות ואות אחת הוא בקול תקיעה שהרי הם ס' תקיעות כנגד ס' אותיות והתקיעה דוחה את השטן יותר מן החרב. מלומדי מלחמה, מלומדי הן האותיות הללו שנקראו גיבורים בתקיעה לעשות מלחמה עם השטן כל שנה ושנה. איש חרבו על יריכו כל האותיות דוחה את השטן ודומה כאיש שיש לו חרב על יריכו, ונדחה ומתערב השטן מפחד בלילות, אל תיקרי בלילות אלא בילילות. וכן רבותינו קורין את התקיעה יללה, אי ילולי יליל הא עביד קר"ק.
